לקראת הסקרים, מדיניות הסחר של הממשלה עוברת בין פרו לצרכן לפרו-מפיק

הן בצל והן בפולסים, מדיניות הסחר של ממשלת ה- NDA חלה שינוי מובהק בשנה האחרונה-מפרו-צרכני לפרו-מפיק, שגם היא קשורה בבירור לתסיסה חקלאית גוברת ונפילה תלולה במימוש היבול.

ראש הממשלה נרנדרה מודי תוקף את הקונגרס בהבטחות לוויתור על הלוואותהדאגה האמיתית של הממשלה נוגעת ליבול הבצל הכלבי שכבר נטוע שיתחיל להגיע לשווקים במהלך מרץ-אפריל. (צילום אקספרס מאת וישל סריווסטב)

עם בחירות של לוק סבהא בעוד קצת יותר משלושה חודשים, ממשלת ה- NDA לא חוסכת במאמץ להגביר את סנטימנט המחירים, במיוחד בגידולים שצריכים לקצור בערך בזמן תחילת הסקרים.



ביום שישי הודיע ​​המרכז על תמריץ של 10 אחוזים על ייצוא בצל, והניב אותו מהטבה של 5 אחוזים שכבר קיימת מאז ה -13 ביולי. המשלוחים-הגיעו אפילו כשהמחירים הממוצעים של הנורה התרסקו ל -500-600 רופי לחמישייה בשוק לאסאלגאון של מהראשטרה, מרמות של 1,300-1,500 רופי לפני חודשיים. לאחר ההודעה, המחירים התאוששו לממוצע של 740 רופי לחמישי ביום שבת.

הדאגה האמיתית של הממשלה נוגעת ליבול הבצל הכלבי שכבר נטוע שיתחיל להגיע לשווקים במהלך מרץ-אפריל. התמוטטות מחירים בשלב זה עלולה לפגוע ברצינות בסיכויים של ה- BJP השולט במאהרשטרה, שם בצל הוא גידול מרכזי הגדל במחוזות כמו נאשיק, פונה, אחמדנאגר, דולה ואורנגאבאד.





אבל זה לא רק בצל. ביום שישי האריך המרכז גם את ההגבלות הנוכחיות על יבוא אפונה (מטר) בשלושה חודשים נוספים עד ה -31 במרץ 2019. אפונה - במיוחד אפונה לבנה/צהובה - מהווה כמחצית מייבוא ​​הפולסים בהודו. בשנים 2016-17 ו -2017-18, המדינה ייבאה פולסים בשווי 27,080.63 ו -17,705.45 ק'ג, כאשר האפונה לבדה תרמה 8,093.50 רופי ו -5,945.02 רופי, בהתאמה.

ייבוא ​​זה, לעומת זאת, ירד באופן דרסטי בתקציב זה. היבוא של קטניות גדולות במהלך אפריל-אוקטובר, ב -8.64 טון טון (lt), הוערך ב -2,033.12 קרונות בלבד. הודו מייבאת אפונה לבנה/צהובה בעיקר מקנדה, רוסיה, אוקראינה ורומניה. ספקים של פולסים אחרים כוללים את אוסטרליה לחנה (חומוס); קנדה ואוסטרליה למסור (עדשים); מיאנמר, מוזמביק וסודאן לארהר/טור (יונה-אפונה); ומיאנמר, טנזניה ואוסטרליה למונג/אוראד (גרם ירוק ושחור).

הן בצל והן בפולסים, מדיניות הסחר של ממשלת ה- NDA חלה שינוי מובהק בשנה האחרונה-מפרו-צרכני לפרו-יצרני, שגם הוא קשור בבירור לתסיסה חקלאית גוברת ונפילה תלולה במימוש היבול.



רק לפני שנה, ייצוא בצל ממש היה מיואש. ב- 23 בנובמבר 2017 הטיל המרכז מחיר ייצוא מינימלי (MEP) של 850 דולר לטון, שמתחתיו לא ניתן לשלוח בצל. במהלך הזמן הזה, הנורה בערה, המחירים הממוצעים בלאסאלגון עמדו על 3,500-3,600 רופי לכל חמישייה. אך ככל שהמחירים המקומיים ירדו, ה- MEP הופחת תחילה ל -700 דולר לטונה ב -19 בינואר ולאחר מכן בוטל כליל בפברואר. מאז, כשהמחירים התרסקו וכעס האיכרים נשפך לרחובות, פנתה הממשלה לסבסד את ייצוא הבצל.

אותו דבר לגבי פולסים. בשנים 2016-17 ו- 2017-18 ייבאה הודו 64 ליטר ו -54 ליטר פולסים, למרות שהייצור המקומי בשנתיים אלה הגיע גם לשיאים של 231.3 ליטר ו -252.3 ליטר, בהתאמה. מכיוון שהזמינות הכוללת של הייצור והיבוא עולה בהרבה על דרישת הצריכה השנתית המשוערת בהודו של 230-240 ליטרים, החקלאים סבלו מירידה חדה במימושים מתחת למחירי התמיכה המינימליים הרשמיים. זה, בתורו, גרם לבדיקה מחדש של מדיניות היבוא.

באוגוסט 2017 הועבר יבוא ארהר/טור ואוראד/מונג מהחופשי לרשימה המוגבלת. אותו הדבר נעשה על אפונה באפריל 2018, בעוד שמס יבוא תלול של 60 אחוזים הופעל על חנה החל ממרץ. חוץ מזה, יצוא כל הפולסים או הדאלות הטחונים נעשה ללא תקרה כמותית בנובמבר 2017.



השינוי לעיל במדיניות הסחר השפיע, במיוחד על היבוא. רוב הפולסים - כולל אפונה צהובה/לבנה המהווים תחליף זול לצ'אנה ואף משמשים לזניפת קמח בסאן העשוי מהאחרון - רשמו ירידה אדירה ביבוא לאחר הטלת מכסים גבוהים יותר והגבלות כמותיות.

מגבלות אלה יכולות לעשות הבדל כלשהו כאשר גידולי החאנה, המטאר והמאסור הבאים מוכנים לקטיף מסוף פברואר עד מרץ ואילך. וזה בדיוק כשהבחירות מעבר לפינה.